הארכיטיפ של פיטר-פן טבוע עמוק בתרבות שלנו.  פיטר פן לא מקבל על עצמו שום חוק, הוא המורד האולטימטיבי שבז אפילו לחוקים הבסיסיים ביותר כמו הזקנה והגרביטציה. הוא חוטף ילדים ממיטותיהם ומסלול חייהם הבורגניים אל עולם אנרכי, אימפולסיבי ומלא סכנה. לא פלא שרבים מאתנו נושאים את הילד הזה בליבנו, כולנו חיים בכמיהה ליכולת לשבור את חוקי הטבע, החברה, הכללים והציפיות הנכפים עלינו. פשוט – לעוף. אך עם המעוף מתגלה הצד הטראגי של האריכטיפ – הבדידות. הילד הטראגי אינו זוכר היכן היה אתמול ואינו רוצה לדעת היכן יהיה מחר ולכן אינו יכול להתחייב, להקשר ולהיות נאהב באמת. זה אינו סיפור ילדים, זה הסיפור היומיומי של כולנו, בין קרקע למעוף, בין מחאה לכפיפות, במציאת החופש שבהיקשרות. אלו הן השאלות עמן יצאנו לדרך ביצירה ועמן נישאר. תמיד.

 

"וונדי ופיטר"  העיבוד "למבוגרים" עושה שילוב של טקסטים מספרו של בארי (פיטר פן הספר המוער, גילי בר הלל סמו) עם טקסטים מקוריים בשילוב קריצות לגרסאות אפיות שביססו עבורנו את דמויותיהם של וונדי ופיטר כגון הסרט המצוייר של דיסני (1953), "הוק"  (1991) ופיטר פן של אורי פסטר (ת.חיפה 1988). המטרה הייתה למרכז את היצירה לנושאים שהסיפור מעלה בנו כמבוגרים עם קריצה למפגשינו הראשונים עמה כילדים.