top of page

וונדי ופיטר 

פיטר פן בעיבוד מקורי למבוגרים

מה זה להיות ילד? מה זה להיות מבוגר? האם זה עניין של גיל? וונדי ופיטר פותחת שאלות על דמיון, שבירת מוסכמות ובוחנת את הגבולות הדקים בין החיים כפי שאנו חיים אותם לבין החיים אותם אנו רוצים לחיות.

 

שי בר יעקב, ידיעות אחרונות: "מה שהופך את ההצגה הקטנה הזו למיוחדת היא שפת הבימוי היצירתית והגמישה שיצר ווליניץ. זו הצגה מקורית ומיוחדת שנעשתה עם המון נשמה ואהבה."

ההצגה מחייה מחדש את סיפרו של ג'יימס בארי ומעניקה לו פרספקטיבה חדשה ובוגרת על התבגרות, היקשרות, מוות, דמיון ובדידות. היא משלבת בין הטקסט הקלאסי, קטעים חדשים ומוסיקה חיה ומקורית. ההצגה מאפשרת לצופים לשוב ולעוף על כנפי הדמיון, כמבוגרים, אל אותה הרפתקה עליה גדלו.

 

זהו מפגש תיאטרוני של מבוגרים ומתבגרים סביב סיפור ילדים. התפאורה המינימליסטית, שילוב הקהל והמוסיקה החיה לא יוצרים אשלייה אלא קוראים לצופים הבוגרים – לדמיין.

תוך שילוב קרבות במה, שירה, רגעים דרמתיים, שיתוף של הקהל, קטעים קומיים וקורטוב התרפקות נוסטלגית ההצגה מצליחה לדבר לכל מי שהסיפור של פיטר פן נגע בליבו במהלך חייו; מתבגרים, מבוגרים, הורים והורים להורים.

הארכיטיפים של וונדי ופיטר-פן טבועים עמוק בתרבות שלנו והמשחק הבלתי מתיילד בהצגה, חושף כיצד הם חיים בכולנו; פיטר חסר הגבולות שאינו מסוגל להתחייב, אינו  מסוגל לשאת אינטימיות, קסום אך עם סוף טראגי ידוע מראש.  ווונדי הפוסעת בשביל הבורגני ששורטט עבורה. ילדה-אמא, המצפה שהכל ייפול בתוך המסגרת אותה היא מכירה.  הוק הבודד שרק בערוב ימיו שואל על האושר והמשמעות שבאורח חייו הנרקיסיסטי וגברת דרלינג שבבחינתה את עצמה אומרת: "והיום אני סתם אישה מבוגרת; אין לי בעייה להיות מבוגרת, אני שמחה להיות מבוגרת! מה שקשה לי איתו - הוא עם הסתם."

אביטל וייס אקשטיין, רכזת תיאטרון, אורט בנימינה: הגעתי עם תלמידי התיאטרון לצפות בהצגה "פיטר פן" של סמינר הקיבוצים בתיאטרון הלאומי הבימה. תלמידי מצוינות תיאטרון הינם תלמידי כיתות ז'-ט' אשר צופים במגוון הצגות במהלך שנת הלימודים. מגוון התחושות והרגשות שלטו בנו במהלך הצפייה בהצגה כאילו פרטה היא על כל נימי גופנו ועל ידי כך עוררה בנו מחשבה חדשה והסתכלות מחודשת על אותו סיפור ידוע. האינטימיות שבהצגה, בעיקר בזכות משחקם הנפלא של השחקנים ובזכות החלל המיוחד בו הוצגה, הוציאה את התלמידים נפעמים ונרגשים מהחוויה הייחודית, וטענו כי זו "ההצגה הטובה ביותר שראו".

אני ממליצה בחום על ההצגה "פיטר פן" לתלמידי בית ספר לגילאי חטיבת הביניים ותיכון (וכמובן למבוגרים) שכן מלבד החלל, המשחק והבימוי הנהדרים, ההצגה הינה אחרת, ייחודית ומעוררת מחשבה ושיח. כמו כן ממליצה על שיחה עם הבמאי והשחקנים לאחר ההצגה.

צוות ההצגה:

כתיבה, עיבוד ובימוי: תום ווליניץ 

עיצוב תפאורה ותלבושות: תות הרבט

שחקנים: גילי בית הלחמי, גיא זך, שגיא טל, הגר שחר

כתיבה, עיבוד ובימוי: תום ווליניץ 

עיצוב תפאורה ותלבושות: תות הרבט

שחקנים: גילי בית הלחמי, גיא זך, שגיא טל, הגר שחר

מוסיקה חיה ומקורית: עמרי דגן

תאורה: מאיר אלון

ייעוץ תנועה: יעל תורג'מן וגליה פרדקין

ייעוץ אמנותי: נויה לנצט, פרידה שהם ונדב פרידמן

תרגום "פיטר פן הספר המוער": גילי בר הלל סמו

מוסיקה חיה ומקורית: עמרי דגן

תאורה: מאיר אלון

ייעוץ תנועה: יעל תורג'מן וגליה פרדקין

ייעוץ אמנותי: נויה לנצט, פרידה שהם ונדב פרידמן

תרגום "פיטר פן הספר המוער": גילי בר הלל סמו

לימוד הסיפור פיטר וונדי- תוכנית בית החינוך המשותף חוף השרון

 

בבית החינוך המשותף חוף השרון מתקיימת, זה שלוש שנים, הוראה רב תחומית המשלבת מספר מקצועות בשלוש שנות חטיבת הביניים- ז'-ט'. במסגרת שיעורים אלו הנקראים שיעורי "הומניסטיקה" נעשה לימוד נושאי ונכללים המקצועות ספרות, היסטוריה, תרבות ישראל, תנ"ך, אזרחות וגאוגרפיה בתמהיל שונה כך שבכל שנה התלמידים/ות לומדים/ות אשכול של שלושה מקצועות.

נושא הלימוד בכיתה ח' הוא "מסע אל הזולת" ובמהלך שנה זו התלמידים/ות קוראים/ות בכיתה ובבית את הספר "פיטר וונדי" בגרסה המוערת בתרגומה והערותיה של גילי בר הלל, תוך לימוד מרכיבים משמעותיים בספר- עולם הילדים מול עולם המבוגרים, תהליך ההתבגרות, טוב מול רע, מושג המשפחה, דמות האם, יחסי נשים וגברים ועוד.

 

כחלק מחווית ההכרות עם הספר על שלל נושאיו השכבה צופה בהצגה "פיטר וונדי" שהתקיימה בתאטרון הבימה ובסיומה נפגשו לשיח עם יוצר ההצגה, תום ווליניץ והשחקנים/ות בו הסבירו על החוויה והעיבוד לסיפור בסיום לתלמידים היה זמן לשאלות. הצגה הייתה מיוחדת וטובה מאוד, ניכר חיבור משמעותי של התלמידים לסצינות שהם הכירו מקריאת הספר. המרחב השונה בהצגה השאיר רושם על התלמידים והם יצאו עם חוויה חיובית ומהנה מאוד.

 

לחוויית הצפייה שני היבטים מרכזיים בעיננו- ראשית, זוהי הצגה שונה במהותה מהצגות אחרות שתלמידים צפו- למשל שיתוף הקהל, סידור הישיבה, הבמה הלא סטנדרטית והקרבה לשחקנים. שנית, חווית הצפייה בהצגה המבוססת על סיפור שהם קוראים ומכירים לעומק נתן משמעות נוספת ועמוקה.

החיבור של התלמידים לנעשה על הבמה ניכר בתגובותיהם תוך כדי ואחרי ההצגה. המפגש עם היוצר והשחקנים/ות אחרי ההצגה גם אפשר להם הצצה מיוחדת אל מאחורי הקלעים והוסיף מאוד לאירוע בעיננו.

 

בסיום לימוד הספר התלמידים/ות מכינים/ות משימה מסכמת בה הם/ן חוקרים/ות את אחד המרכיבים בסיפור ומציגים אותו אופן יצירתי.

לימוד הספר בכיתה ח' מקבל מקום מרכזי בתכנית הלימודים והחוויה הכללית המורכבת משילוב השיעורים וההצגה היא מוצלחת מאוד לאחר ניסיון של שנתיים.

 

צוות הומניסטיקה, בית החינוך המשותף חוף השרון

bottom of page